18כדי להטעותכם כו'. הוכרח לפרש כן מפני שאין אדם נעשה צורר לאחרים אלא מפני הרעה שבאה לו מאחרים, ולא מצינו שעשו להם ישראל שום רעה. לכך פי' שהפקירו כו' מפני שבסיבותיהם היו מוכרחים להפקיר בנותיהם לזנות כדי להטעותם בפעור. רא"ם:19ואת מואב לא צוה כו' מפני רות. וא"ת ולמה לא כתב אלא טעם אחד, ובפ' מטות כתב שני טעמים לשבח. וי"ל דקשה לרש"י מדכתיב הכא צרור את המדינים והכיתם אותם, למה לי מלת צרור כיון דכתיב והכיתם, אלא ע"כ צריך לומר משום הכי כתב צרור עליכם לאייב אותם תמיד, משום הכי כתיב בלשון הווה, ואם כן קשה למה לא יאייבו המואבים לכל הפחות שלא יתחתנו בהם ולאסור אף הנקבות. ועל זה פירוש משום רות וכו' ובזה יתורץ למה דעת רש"י משונה מכל המדקדקים שכולם סוברים שהוא מקור במקום ציווי, וכמו שכתב הרא"ם:
